החיים לצד המועמדות לרפואה

החיים לצד המועמדות 

אם יש משהו שלמדתי מתקופת המועמדות ללימודי רפואה, ומהשנים בהן אני מלווה סטודנטים בתהליך הקבלה שלהם, הוא שהדבר שאתם נבחנים עליו באמת הוא היכולת להתמיד ולהשקיע לאורך זמן ממושך ולגלות סבלנות. אלו שמצליחים לקום לאחר שהם נופלים, ולא להתייאש כשהם נתקלים במכשולים, בד"כ יהיו אלו שבסוף גם יצליחו להתקבל.

תלמידים רבים מגיעים אליי לאחר מספר מועדים שבהם לא הגיעו לציון המיוחל, וכשהם בתחושת ייאוש. מעבר לכך שאני מספר להם על כך שרוב הסטודנטים נדרשים למספר בחינות עד שהם מגיעים ליעד, ההמלצה העיקרית שלי היא להשקיע את תקופת המועמדות(שעבור חלק ניכר יכולה להימשך מספר שנים) בבניית חיים שמעבר לקבלה ללימודים. כך, המבחן הוא סה"כ עוד נדבך, ואינו הגורם הראשי להקניית הערך העצמי של המועמדים. אי הצלחה במבחן אינו כישלון בחיים, ושמירה על מסגרת לצד הלמידה עוזרת לתת את הפרספקטיבה שכל כך חסרה לנו. 

אני שומע לעיתים קרובות : "אין לי זמן לפגוש חברים" , "אני לא מספיק לעשות ספורט" או "אני לא יכולה לעבוד תוך כדי ההכנה". רבים בוחרים להשקיע את כל זמנם בלמידה למבחן , ושוכחים שדווקא התחביבים, האנשים סביבנו ואפילו העבודה יכולים להיות אלה שנותנים את הכוח ואת אורך הרוח הנדרשים כדי להצליח להתמיד לאורך מועדים רבים והאתגרים שמגיעים איתם. 

אז כשאתם בונים את תכנית הלמידה שלכם לקראת המועד הקרוב, זכרו להקדיש זמן לכל הדברים שהופכים את תקופת המועמדות לתקופה שתזכרו לטובה. חפשו את האיזון המתאים ביותר עבורכם, זה שיאפשר לכם גם ללמוד בצורה מיטבית אבל גם ליהנות, להתפתח ברמה האישית וללמוד דברים חדשים.